אברמסון נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב עקב תאונת דרכים.

ביום 4/10/2010 התקיים דיון ראשון בתביעה, אליו לא התייצבה התובעת, ולפיכך ניתן פסק דין שדחה את התביעה. מאוחר יותר הוגשה בקשה לביטול פסק הדין על ידי התובעת בטענה כי היא ניגשה בטעות לבית המשפט בגבעת שאול ומשום כך איחרה להגיע לדיון. בנסיבות הענין, אני מבטל את פסק הדין. סוגיית ההוצאות בענין זה תבוא בחשבון בפסק דין זה.

לטענת התובעת, ביום 30/9/2009 כאשר היא נסעה ברכבה בנתיב הימני שבכביש שכולל שני נתיבים באותו כיוון, אוטובוס הנתבעת עמד בתחנת נוסעים וכשהיא חלפה על פני החזית של האוטובוס, לפתע האוטובוס יצא מהתחנה תוך שהוא סוטה שמאלה על מנת להשתלב בנתיב הנסיעה הימני מבלי להבחין בה והתנגש ברכבה בצד הימני.

מנגד נטען על ידי הנתבעת כי נהג האוטובוס עצר בתחנת אוטובוסים על מנת לקלוט ולהוריד נוסעים ומשסיים לעשות כן הוא החל לצאת מהתחנה בגלישה איטית ולפתע רכב התובעת אשר ביקש ככל הנראה לפנות ימינה, סטה אל תוך נתיב נסיעתו של האוטובוס והתנגש עם החלק השמאלי קדמי של האוטובוס.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, לרבות העדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה; עדותה של התובעת עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע; היא פירטה את אופן התרחשות התאונה ותיארה את זירת התאונה באופן מדויק.

מטעם הנתבעת העידו נהג האוטובוס, מר דרסו גטהון (להלן: "הנהג") ועד נוסף שלטענתו נסע באוטובוס בעת התאונה, מר אריק אבידן.

עדותו של הנהג מעוררת מספר תמיהות וסימני שאלה. כך למשל, הנהג העיד כי התובעת הסיטה את רכבה ימינה בצורה חדה מול האוטובוס למרות שהאוטובוס היה במהלך נסיעה תוך כדי גלישה מחוץ לתחנה; לא נראה סביר שהתובעת, כפי שניתן היה להתרשם ממנה בעדות, היה לה את האומץ והיכולת לחשוב לעשות פעולה מסוג זה.

זאת ועוד, הנהג מסר, מצד אחד, כי הוא התכוון להמשיך ישר באותו נתיב שבו עמד בתחנת האוטובוס ומאידך, הוא אישר את דברי התובעת, כי הוא הסתכל במראה תוך הסטת ראשו לאחור; מכאן התמיהה: אם הנהג ביקש לנסוע ישר באותו נתיב שבו עמד, איזו סיבה היתה לו להסיט את ראשו לכיוון נתיב הנסיעה שלידו שבו נסעה התובעת?

בעניין זה קיימת אף סתירה בין עדותו של הנהג לבין עדותו של העד, אשר מסר בעדותו כי האוטובוס כן ביקש לסטות שמאלה אל תוך נתיב נסיעתה של התובעת, על מנת להשתלב בנתיב הנסיעה (ראו עמ' 5 לפרוטוקול הדיון, ש' 24-25).

זאת ועוד, עיון בתמונה אשר הוגשה במהלך הדיון, אשר מתארת את זירת התאונה, מעלה כי קיים מפרץ מיוחד בתחנת האוטובוס, שממנו צריך לסטות שמאלה על מנת להשתלב בנתיב הנסיעה ואי אפשר להמשיך ישר מתחנת האוטובוס, כטענת נהג האוטובוס.

אשר לשיעור הנזקים והפיצויים : התובעת צירפה חוות דעת שמאי שלפיה עלות תיקון רכבה עמדה על 3,074 ₪; שכר טרחת השמאי עמד על 500 ₪. בנסיבות הענין אני מאשר שני סכומים אלה.

התובעת מבקשת לפסוק לה פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, בזבוז זמן והוצאות בסך של 550 ₪. בנסיבות הענין, בשים לב לכך שהתובעת לא התייצבה לדיון שהיה קבוע ביום 4.10.2010, אני פוסק לתובעת רק את סכום האגרה בסך של 50 ₪.

סוף דבר: לנוכח כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,624 ₪.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

ניתן היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: